תפריט
גודל גופן:

מהו לחץ (Stress)?

לפני שבעה עשורים החוקר המבריק Hans Selye תיאר לחץ ("Stress") כתגובה לא ספציפית של הגוף לכל דרישה לשינוי. הוא הדגים כיצד מצבים פיזיולוגיים ורגשיים שונים מייצרים תגובות פיזיולוגיות זהות בקרב בעלי חיים. כמו כן, הוא הדגים כי חשיפה ארוכת טווח ללחץ גורמת לשינויים בגופינו אשר דומים לשינוים אשר מתרחשים כתוצאה ממחלות כרוניות.

במהרה נהפכה המילה לחץ לחלק בלתי נפרד מהשפה, כאשר חלק הגדירו עימה מצבים מתסכלים או מכעיסים (למשל, בוס טורדני, אבדן אהוב), ועבור אחרים היא תוצאה של רגשות לא נעימים (למשל, פחד, כעס) או סימפטומים פיזיים (דפיקות לב, כאבים בחזה). אנשים מגיבים למצבים שמעוררים לחץ באופן שונה- ישנם אנשים שמסמיקים בעוד אחרים מחווירים ואף חווים סימפטומים פיזיים חמורים.

המחשה טובה לכך היא רכבת ההרים: ישנם נוסעים אשר יושבים בצפיפות בשורה האחרונה בעינים עצומות, לסתות מהודקות, מחכים שנסיעת העינויים תגיע לסיומה. כאשר בחזית הרכבת יושבים מחפשי הריגושים, אשר צורחים ונהנים מכל נפילה פתאומית ומצפים לסיבוב נוסף. וישנם אנשים אשר יושבים במרכז הקרון, אשר פוחדים ונהנים. השאלה הנשאלת היא האם נסיעה ברכבת הרים היא חוויה שיוצרת לחץ. בעזרת האנלוגיה לרכבת הרים ניתן להבין את מורכבות המושג לחץ. מה שמבחין בין היושבים בחזית הקרון לבין היושבים בסופו הוא תחושת השליטה בארוע. כאשר בפועל מידת השליטה בין הקבוצות זהה, אולם התפיסות והציפיות שונות.

ישנו קושי רב להגדיר לחץ, מאחר וזוהי תחושה סובייקטיבית. אולם בעבודה הקלינית ובמחקרים ישנה הסכמה כי התפיסה של חוסר השליטה תמיד יוצרת מתח רב, וזהו לב ליבו של הלחץ. לרוב, אנו יוצרים לחץ רב בגלל תפיסות מוטעות.

ויסות הלחץ הוא מנגנון מבוסס מחקרית שהתפתח בעקבות המחלה של הזמן המודרני: עליה בלתי פוסקת ברמות הלחץ. הסטטיסטיקה אודות העליה ברמת הלחץ וההשפעה על הגוף, הרגשות והבריאות היא הרסנית. האיגוד האמריקני ללחץ טוען כי בין 75%-90% מהמטופלים שמגיעים לרופאים סובלים מסימפטומים אשר קשורים ללחץ (Rosch 1991). מחקר של אוניברסיטת Harvard מראה כי הסיכוי של אנשים שחיו ברמת חרדה גבוהה לסבול מהתקף לב פתאומי הוא פי 4.5 יותר מאינדיווידאלים שאינם חרדים (Kawachi et al.1994). מחקר בינלאומי חושף כי בקרב אנשים שאינם מסוגלים באופן יעיל לווסת את רמת הלחץ אחוז התמותה גבוה ב-40% מאינדיווידואלים בעלי מסוגלות ויסות המתח (Eysenck 1998).
בשנת 2002 בארצות הברית נקנו תרופות אנטי דכאוניות ונגד חרדה בשווי של $17.2 ביליון , עליה של יותר מ-10% מ-2001. הסטטיסטיקה קובעת באופן חד משמעי- יותר מדי לחץ, זה הרסני. הלחץ פוגע במערכות יחסים, בביצועים בעבודה, בבריאות ובאיכות החיים. הבעיה היא שהלחץ כיום הינו בלתי פוסק: תקשורת מהירה ומאפשרת יותר חוויות וארועים, ישנם יותר דברים לעשות, מאשר זמן לעשותם, הסביבה מפיקה לחץ דרך תגובות, אנרגיות ומילים שכולם מרגישים ועוד ועוד גורמים ללחץ. רבים הם הסובלים מלחץ רב ומרגישים שאין להם זמן להתמודד עם זה. המומנטום של לחץ סוחף אחריו אנשים.
מרבית האנשים מנסים להתמודד עם האפקט ולהתעלם מהסיבה. הם שוכחים שלחץ הינו אות גופני שמזהיר מפני חוסר תפקוד, ומוליכים את עצמם שולל כי זה נורמלי. תחושה קבועה של לחץ, מתח תמידי ודאגה כשגרה.
בסיי-פי בפסיכולוגיה פותחו התערבויות שונות לסיוע בהתמודדות עם מצבי לחץ . התערבויות אלה מתבססות על היתרונות בשילוב עקרונות פסיכולוגיים קוגניטיביים התנהגותיים ביחד עם ביופידבק.

מה הלב יודע?

כאשר אנשים נמצאים במצבים קיצוניים, הם בדרך כלל מחליטים על פי הלב. הלב מתפקד הן כמקום פיזי-אורגני והן כמרכז להחלטות אינטואיטביות-רגשיות. הלב הוא מרכז הכח אשר משפיע על הקצב דרך הגוף, אשר בסופו של דבר משפיע על מידת הגמישות הרגשית והמחשבתית. הגוף האנושי הוא בהחלט עמיד וגמיש. עובדה זו מציעה מקור טוב להפחתת לחץ. למשל, ניתן לראות התאוששות מהירה מלחץ בקרב ילדים קטנים כאשר הם לא מקבלים את מבוקשם. רגע אחד, הם עצובים ומעוררים רגשית, ודקה לאחר מכן הם חוזרים לליבם, צוחקים ומשחקים. מרבית האנשים כאשר הם גדלים, מאבדים את הגמישות הרגשית שמאפשרת להניח ולשחרר ולהמשיך הלאה ולכן הלחץ מצטבר. המוח אוחז באכזבות ופחדים מן העבר ואלה משפיעים על העתיד. הרגשות אוזלים ומערכת העצבים המרכזית מתוחה, האדם נותר כלוא במתחים של עצמו. כאשר זה קורה, הלב מפוחד והנפש מצומצמת. על מנת לעצור את מומנטום הלחץ, יש צורך באינטיליגנציה רבה. כאשר אין קיצורי דרך, יש לקחת צעדים אפקטיביים וגדולים תוך הקשבה ללב. הלב באמת יודע מה עליו לעשות.

כדי לדעת עוד על השימוש בחוכמת הלב להתמודדות מוצלחת עם מצבי לחץ - לחץ כאן 

 

tags לחץ, חרדה, רגשות

לפני שבעה עשורים החוקר המבריק Hans Selye תיאר לחץ ("Stress") כתגובה לא ספציפית של הגוף לכל דרישה לשינוי. הוא הדגים כיצד מצבים פיזיולוגיים ורגשיים שונים מייצרים תגובות פיזיולוגיות זהות בקרב בעלי חיים. כמו כן, הוא הדגים כי חשיפה ארוכת טווח ללחץ גורמת לשינויים בגופינו אשר דומים לשינוים אשר מתרחשים כתוצאה ממחלות כרוניות.

במהרה נהפכה המילה לחץ לחלק בלתי נפרד מהשפה, כאשר חלק הגדירו עימה מצבים מתסכלים או מכעיסים (למשל, בוס טורדני, אבדן אהוב), ועבור אחרים היא תוצאה של רגשות לא נעימים (למשל, פחד, כעס) או סימפטומים פיזיים (דפיקות לב, כאבים בחזה). אנשים מגיבים למצבים שמעוררים לחץ באופן שונה- ישנם אנשים שמסמיקים בעוד אחרים מחווירים ואף חווים סימפטומים פיזיים חמורים.

המחשה טובה לכך היא רכבת ההרים: ישנם נוסעים אשר יושבים בצפיפות בשורה האחרונה בעינים עצומות, לסתות מהודקות, מחכים שנסיעת העינויים תגיע לסיומה. כאשר בחזית הרכבת יושבים מחפשי הריגושים, אשר צורחים ונהנים מכל נפילה פתאומית ומצפים לסיבוב נוסף. וישנם אנשים אשר יושבים במרכז הקרון, אשר פוחדים ונהנים. השאלה הנשאלת היא האם נסיעה ברכבת הרים היא חוויה שיוצרת לחץ. בעזרת האנלוגיה לרכבת הרים ניתן להבין את מורכבות המושג לחץ. מה שמבחין בין היושבים בחזית הקרון לבין היושבים בסופו הוא תחושת השליטה בארוע. כאשר בפועל מידת השליטה בין הקבוצות זהה, אולם התפיסות והציפיות שונות.

ישנו קושי רב להגדיר לחץ, מאחר וזוהי תחושה סובייקטיבית. אולם בעבודה הקלינית ובמחקרים ישנה הסכמה כי התפיסה של חוסר השליטה תמיד יוצרת מתח רב, וזהו לב ליבו של הלחץ. לרוב, אנו יוצרים לחץ רב בגלל תפיסות מוטעות.

ויסות הלחץ הוא מנגנון מבוסס מחקרית שהתפתח בעקבות המחלה של הזמן המודרני: עליה בלתי פוסקת ברמות הלחץ. הסטטיסטיקה אודות העליה ברמת הלחץ וההשפעה על הגוף, הרגשות והבריאות היא הרסנית. האיגוד האמריקני ללחץ טוען כי בין 75%-90% מהמטופלים שמגיעים לרופאים סובלים מסימפטומים אשר קשורים ללחץ (Rosch 1991). מחקר של אוניברסיטת Harvard מראה כי הסיכוי של אנשים שחיו ברמת חרדה גבוהה לסבול מהתקף לב פתאומי הוא פי 4.5 יותר מאינדיווידאלים שאינם חרדים (Kawachi et al.1994). מחקר בינלאומי חושף כי בקרב אנשים שאינם מסוגלים באופן יעיל לווסת את רמת הלחץ אחוז התמותה גבוה ב-40% מאינדיווידואלים בעלי מסוגלות ויסות המתח (Eysenck 1998).
בשנת 2002 בארצות הברית נקנו תרופות אנטי דכאוניות ונגד חרדה בשווי של $17.2 ביליון , עליה של יותר מ-10% מ-2001. הסטטיסטיקה קובעת באופן חד משמעי- יותר מדי לחץ, זה הרסני. הלחץ פוגע במערכות יחסים, בביצועים בעבודה, בבריאות ובאיכות החיים. הבעיה היא שהלחץ כיום הינו בלתי פוסק: תקשורת מהירה ומאפשרת יותר חוויות וארועים, ישנם יותר דברים לעשות, מאשר זמן לעשותם, הסביבה מפיקה לחץ דרך תגובות, אנרגיות ומילים שכולם מרגישים ועוד ועוד גורמים ללחץ. רבים הם הסובלים מלחץ רב ומרגישים שאין להם זמן להתמודד עם זה. המומנטום של לחץ סוחף אחריו אנשים.
מרבית האנשים מנסים להתמודד עם האפקט ולהתעלם מהסיבה. הם שוכחים שלחץ הינו אות גופני שמזהיר מפני חוסר תפקוד, ומוליכים את עצמם שולל כי זה נורמלי. תחושה קבועה של לחץ, מתח תמידי ודאגה כשגרה.
בסיי-פי בפסיכולוגיה פותחו התערבויות שונות לסיוע בהתמודדות עם מצבי לחץ . התערבויות אלה מתבססות על היתרונות בשילוב עקרונות פסיכולוגיים קוגניטיביים התנהגותיים ביחד עם ביופידבק.

מה הלב יודע?

כאשר אנשים נמצאים במצבים קיצוניים, הם בדרך כלל מחליטים על פי הלב. הלב מתפקד הן כמקום פיזי-אורגני והן כמרכז להחלטות אינטואיטביות-רגשיות. הלב הוא מרכז הכח אשר משפיע על הקצב דרך הגוף, אשר בסופו של דבר משפיע על מידת הגמישות הרגשית והמחשבתית. הגוף האנושי הוא בהחלט עמיד וגמיש. עובדה זו מציעה מקור טוב להפחתת לחץ. למשל, ניתן לראות התאוששות מהירה מלחץ בקרב ילדים קטנים כאשר הם לא מקבלים את מבוקשם. רגע אחד, הם עצובים ומעוררים רגשית, ודקה לאחר מכן הם חוזרים לליבם, צוחקים ומשחקים. מרבית האנשים כאשר הם גדלים, מאבדים את הגמישות הרגשית שמאפשרת להניח ולשחרר ולהמשיך הלאה ולכן הלחץ מצטבר. המוח אוחז באכזבות ופחדים מן העבר ואלה משפיעים על העתיד. הרגשות אוזלים ומערכת העצבים המרכזית מתוחה, האדם נותר כלוא במתחים של עצמו. כאשר זה קורה, הלב מפוחד והנפש מצומצמת. על מנת לעצור את מומנטום הלחץ, יש צורך באינטיליגנציה רבה. כאשר אין קיצורי דרך, יש לקחת צעדים אפקטיביים וגדולים תוך הקשבה ללב. הלב באמת יודע מה עליו לעשות.

כדי לדעת עוד על השימוש בחוכמת הלב להתמודדות מוצלחת עם מצבי לחץ - לחץ כאן 

 

tags לחץ, חרדה, רגשות